דלג לתוכן דלג לפוטר
נהיגה כתרבות

נהיגה כתרבות | מאבקים בכביש

נהיגה כתרבות

לעתים קרובות אומרים כי נהיגתו של אדם משקפת את אישיותו. אדם יהיר ינהג בפראות, אדם עצור ומהסס יהיה עם רגל על הברקס גם כאשר אין צורך, אדם “מעופף” ינהג ללא קשר מלא למה שמתרחש סביבו וכך הלאה. האם מה שקורה בכבישי ישראל משקף את תרבותנו כעם? האם בנהיגתנו באים לידי ביטוי הלחצים והמתח בהם שרויה בשנים האחרונות החברה הישראלית?

 

מרכיב מרכזי בתפיסת העולם של התרבות הישראלית מבוסס על נקודת המוצא לפיה אם אני לא נותן לשני אני מרוויח. או אני או הוא. רק ע”י החלשת או בלימת השני אני יכול לזכות. למעשה מדובר בעקרון הקרוי “משחק סכום אפס” zero sum game, ולפיו פלוס של צד אחד ומינוס של הצד השני מתאזנים לאפס. זו התפיסה שאותה מכנים בשפה המקצועית lose – win. הנחת המוצא שלה שעל-מנת ליצור מקסימזציה של הרווח שלי אני חייב לגרום לכך שהצד השני יחסם, ישיג פחות. שני הצדדים פועלים האחד כנגד השני.

 

זו התפיסה השכיחה והמובילה כיום, בעיקר בחברה המערבית-קפיטליסטית, ובודאי בישראל. נדמה לנו שכל סיטואציה של מו”מ וקונפליקט מחייבת אותנו להיכנס למאבק כנגד הצד השני, ובמטרה להביסו, אחרת האינטרסים שלנו יפגעו. אנחנו חיים בעולם של תחרות ולכן נדמה לנו שתחרות היא הדרך הנכונה. זה הדפוס השכיח בעסקים, בפוליטיקה, בקהילה, ואפילו ביחסים זוגיים. הדפוס הזה מוביל לפתרונות אלימים, כפייה ומלחמות, למרות שיש לו גם היבטים מאד מעודנים ושאינם נראים אלימים. זו התפיסה המובילה גם בכבישי ישראל. אם מישהו “חתך” אותי אחתוך אותו בחזרה ולא אצא פראייר. אם מישהו נוסע מולי בחשכה באורות גבוהים ולא מחליף אותם למרות שסימנתי לו, אעבור גם אני לאורות גבוהים.

 

לרוב אין אנו לוקחים בחשבון שכאשר אנחנו פועלים ומגיבים בגישת ה- lose -win., התוצאה הסופית הינה של של lose -lose, כלומר שני הצדדים יוצאים מן העניין בהפסד. הדוגמא הקלאסית הינה של צומת פקוקה שכולם נדחפים אליה ולא מאפשרים לאחרים להיכנס, וכך נוצר פלונטר שלוקח זמן רב להשתחרר ממנו. והרי זו פגיעה באינטרס המרכזי של כל הנהגים המעורבים, שהוא מעבר מהיר של הצומת והמשך הנסיעה.

 

מדובר בפעולה שהיא אוטומטית, כמעט ללא בחירה ושליטה שלנו. זה באינסטינקטים, בחינוך, בכל רובדי החיים. לעתים, כאשר אין כל ברירה ומדובר בסיטואציה הישרדותית, הרי שגישה זו חיונית. אולם הנטייה שלנו (בהכללה גסה) להפוך כמעט כל סיטואציה להישרדותית, ובעיקר על הכביש. הבעיה שבכביש זה מסוכן.

 

האלטרנטיבה הינה התפיסה המוגדרת כ- win – win. אנחנו מאמינים, שבמו”מ ובקונפליקט שני הצדדים יכולים לצאת מרוצים, “מורווחים”. מהות התפיסה אומרת כי על-מנת ליצור מקסימיזציה של הרווח שלי, אני חייב לאפשר גם לצד השני לממש את מירב הצרכים והאינטרסים שלו ולאפשר מקסימיזציה של הרווח שלו. גישה זו חיונית במיוחד במערכות בהן יש רמה גבוהה של תלות הדדית: במשפחה, בעבודה, בקהילה ועל הכביש.

 

הדינמיקה באלטרנטיבה הזו מאופיינת בשיתוף פעולה של הצדדים להתמודדות ולפתרון בעיה משותפת, כאשר האנרגיה מושקעת בתקיפת הבעיה ולא בתקיפת השני. על מנת ליישם גישה זו בכביש נהג נדרש לתשומת לב ולערנות לגבי מה שקורה סביבו. הוא חייב להיות באינטראקציה שיתופית עם סביבתו. זה מחייב למשל שכאשר אני מתכוון לפנות, אדאג לאותת במטרה שנהגים אחרים יזהו את צרכי ויעדי וכך אמנע מעצמי ומהם סכנה כלשהי. מרבית הנהגים הישראליים לא רואים כל צורך לאותת לאחרים על כוונותיהם. גישה זו מחייבת את הנהג להיות בתשומת לב מאד גבוהה לכל הנהגים בטווח מסוים סביבו, ולהיות כל הזמן עסוק וערני לגבי כוונותיהם, כמו גם צורכיהם. אין ספק שכך ימנעו תאונות רבות.

 

הקושי המרכזי במימוש תפיסה ה- win-win מעבר לכשל התרבותי, נובע מכך שנהגים רבים נוסעים במעין “בועה”. ככל שכלי הרכב גדולים יותר, ממוזגים יותר, עם מערכות סטריאו חזקות יותר וחלונות כהים, נראה כי אנחנו נשבים בקונספציה שאנחנו לבד על הכביש, ששום דבר לא יכול לגעת או להפריע לנו. אנחנו פחות ופחות עסוקים במה שקורה מסביב, ולכן מופתעים לחלוטין כאשר אנחנו מוצאים את עצמנו לפתע עמוק בתוך הפגוש האחורי של הרכב שלפנינו.

 

גורמי ההסברה והאכיפה נוטים להתמקד בשנים האחרונות בנושא המהירות. מבלי להיכנס לניתוח מגמה זו, כל נהג מנוסה שנמצא הרבה על הכביש יודע כי תאונות ו”כמעט תאונות” רבות הינן תוצאה של תרבות הנהיגה ומה שמוגדר לרוב כ”גורם האנושי”. המהירות מגבירה את מרכיב התוצאה ההרסנית של כל אירוע כזה, אולם אין היא מהווה את הגורם. לצורך שינוי הגורם לתאונות יש לעבוד על תרבות הנהיגה בישראל, ולשנות אותה בכל דרך אפשרית.

נהיגה כתרבות

תוכן נוסף שיכול לעניין אותך

הסוד של הסרנדיפיטי: איך להפוך אקראיות להזדמנות

עמרי גפן מראיין את אסנת מירון
אסנת מירון ועמרי גפן, בשיחה על רשתיות וסרנדיפיטי. מה הן רשתות, ולא רשתות חברתיות המוכרות לנו, למה לארגונים כדאי להקים רשתות ומה הערך בכך, בעיקר בכל הקשור ליצירת אימפקט. איך ליצור ולתחזק רשתות? מה בין רשתות וסרנדיפיטי - האקראיות המבורכת, ומדוע לדבר עם זרים? ואיך מעצימים את ההשפעה שלנו בעולם בעזרת אקראיות הווייתית ומתוכננת. פרק מעניין ומסקרן במיוחד. להמשך קריאה >

איך לשמור על הזוגיות, האושר והתשוקה המינית בתקופת משבר ומלחמה

שרון רנדליך מראיינת את דנה ויינשטיין אורן
האם יכולה להיות תשוקה מינית בזמן מלחמה? מה הקשר בין טראומה למיניות, כיצד אוכלוסיות שונות מתמודדות עם שמירה על הזוגיות והקשר האינטימי, עם דגש על אנשי כוחות הביטחון ומילואימניקים. שרון רנדליך הזמינה לשיחה פתוחה את דנה ויינשטיין אורן לשיחה על כל מה שניתן לעשות כדי לשמר את התשוקה, גם ברמה האישית וגם ברמה הזוגית להמשך קריאה >

חרדה חברתית וטיפים להתמודדות

מאת: מערכת האתר
אחד הסוגים הנפוצים בעולם של חרדה הוא חרדה חברתית, וסוג זה יכול להופיע בגילים שונים ובקרב אוכלוסיות מגוונות. מהי חרדה חברתית וכיצד היא פוגעת באיכות חיינו? על כך נענה במאמר זה. להמשך קריאה >

טראומה וחרדה אצל ילדים: איך להתמודד

שרון רנדליך מראיינת את רנית ארצי
מה היא טראומה? איך היא באה לידי ביטוי אצל ילדים? איך מתמודדים עם התקפי חרדה בתקופה לא פשוטה זו? על כך ועל עוד, שרון רנדליך בשיחה רגישה ורלבנטית עם רנית ארצי, מרפאה בעיסוק ומדריכת הורים, מנהלת את מערך הריפוי בעיסוק במחוז מרכז בקופ"ח במכבי ומובילת תחום הדרכת הורים בקבוצת גומא גבים. בשיחתן בין היתר הן עסקו בכלים וטכניקות לעבודה עם הורים בקליניקה וכן הצגת מודל נ.ח.ת ככלי פרקטי להורים בבואם לסייע לילדיהם ברגעי מצוקה. להאזנה לפרק היכנסו להמשך קריאה >

זכויות ילדים במלחמה: האם ישראל עושה מספיק

שרון רנדליך מראיינת את פרופ' טלי גל
האם אנחנו נותנים מספיק חשיבות ותשומת לב לזכויות ילדים ונוער? שרון רנדליך נפגשה עם פרופ' טלי גל לשיחה מרתקת על זכויות ילדים ונוער במלחמה. בשיחתן הן עוסקות בשלושת סוגי זכויות הילד עפ"י אמנת האום – הגנה, הקצאה והשתתפות, מהי מערכת היחסים בין ישראל לאומות העולם בסוגיה זו? מערכת היחסים בין מדינת ישראל וילדיה? ואיך ישראל תומכת ומטפחת את מערכות היחסים הקיימות בין הילדים לבין משפחותיהם, משפחות שנשברו? לחצו להאזנה לפרק החשוב הזה להמשך קריאה >

מנהיגות בטלטלה – מה נדרש ומה יידרש מארגונים ומנהלים בימי המלחמה ולאחריה?

שרון רנדליך מראיינת את עמרי גפן
עמרי גפן ושרון רנדליך נפגשו לשיחה מרתקת וחשובה כדי לדון באחת הסוגיות הבוערות שמעסיקות מנהלים רבים בתקופה המורכבת הזו – ניהול בימים של חוסר ודאות ושגרה קצת-הרבה אחרת. ימים של משבר כלל ארצי. להמשך קריאה >

כוחה של קבוצה בזמן משבר

מאת: מערכת האתר
משברים הם חלק מהחיים ולאורך השנים אנו מתמודדים עם קשיים שונים הקשורים לקריירה, לפרנסה, לזוגיות, למשפחה, למצב רפואי ועוד. ידוע שלהיות חלק מקבוצה יכול להוות תמיכה במצבים מורכבים כאלו ואחרים. אז מהו כוחה של קבוצה בהתמודדות עם משברים וכיצד היא משמשת כלי משמעותי ופרקטי ביכולת לצאת ממשבר? על כך, במאמר הבא להמשך קריאה >

תטא הילינג והיכולת להשתמש בה דווקא בתקופות משבר

שרון רנדליך מראיינת את דקלה עמר
שרון רנדליך נפגשה עם דקלה עמר, עורכת דין, מגשרת, מאמנת, מנחה בתחום הגישור, מחברת ההרצאה "לומדת ללכת" ומומחית בשיטת תטא הילינג. להמשך קריאה >

איך מרימים את הראש אחרי שהשמיים נופלים עלייך?

שרון רנדליך מראיינת את אורן בליצבלאו
שרון רנדליך נפגשה עם אורן בליצבלאו, אתלט ספורט נכים ישראלי, שיאן עולם באיש הברזל לעיוורים, לשיחה מרתקת על תקווה ותקומה. להמשך קריאה >

הדרך לחיזוק החוסן הנפשי

מאת: מערכת האתר
חוסן נפשי חשוב תמיד, על אחת כמה וכמה בימים אלה, בהם נראה שאין איש שלא מכיר איש שחווה טראומה, אובדן או משבר. מה שמעניין הוא שניתן לראות איך אנשים שונים מגיבים שונה לאותם האירועים בדיוק – חלקם מצליחים לראות את האור בקצה המנהרה, להשתקם ולחיות חיים מלאי משמעות ואושר, בעוד אחרים חווים קושי מתמשך. להמשך קריאה >

מערכת היחסים בין מציאות לתודעה בימים מוטרפים אלו

שרון רנדליך מראיינת את ד"ר מתי הר לב
שרון רנדליך במפגש מרתק עם ד”ר מתי הר-לב, יוצרת השיטה למנהיגות תודעתית, מלווה ארגונים, מנהלים ומנהלות ומלמדת את השיטה. להמשך קריאה >

על זוגיות, חוסן ומה שביניהם: גם בימי מלחמה

מאת: מירב הקמון כחלון
בתוך הכאוס הזה עומדים בפנינו אתגרים לא פשוטים שדורשים מאיתנו להתמודד עם מציאות שלא צפינו לה במיוחד במרחב הזוגי והמשפחתי. מירב הקמון כחלון, מטפלת זוגית ומגשרת המתמחה בטראומה על רקע מלחמה, מציגה את הטיפים להתמודדות וחיזוק החוסן הזוגי שישמור על הזוגיות שלנו בימים אלה. להמשך קריאה >

רוצה ליצור איתנו קשר?

נשמח לחזור אלייך, רק צריך למלא פרטים



    קורסים במכללה
    דילוג לתוכן